"כשילד עם לקות אוטיסטית יושב בכיתה ומבעד לחלונות משתקפות קרני השמש על עלי העצים היפים שבחצר – הריצוד הזה של אור ממלא את מוחו, ומאותו רגע הוא לא מסוגל להקשיב למה שהמורה אומרת ולהתרכז במה שקורה בכיתה. זה נחמד להציץ מדי פעם החוצה ולראות עץ פורח ושמש, אבל כשהמראה הזה משתלט על ההוויה, כפי שקורה לילדים שעל הספקטרום האוטיסטי, זה נעשה בעייתי. המטרה שלנו היא ליצור מצב שבו הגירויים הללו לא יפריעו לילדים להתרכז, אבל הסביבה הפיזית שלהם תהיה גמישה מספיק כך שהיא תאפשר להם להיחשף בצורה הדרגתית גם לגירויים "קשיפ". כך אומר ד"ר איתן אלדר, ראש התכנית ללימודי תעודה בניתוח התנהגות במכללכת סמינר הקיבוצים ויו"ר העמותה הישראלית לניתוח התנהגות.

ההפרעות הסביבתיות שרובנו כלל לא מבחינים בהן…